#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 1 חולין שנעשו על טהרת הקודש מה דינם ומה סובר תנא דמתניתין?	ת&quot;ק בבריתא אומר שהם כחולין ור&quot;א ברבי צדוק אומר כתרומה. אבל תנא דמתניתין סובר שהיא כקודש מדתנן יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטאת, ואילו לקודש לא היתה.	חגיגה כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 2 נפלה מעפרת ואמר לחברו תנה לי, נתחלפו לו בגדי שבת בבגדי חול, ב' נשים שהחליפו בגדיהם במרחץ, משמר חבית בחזקת יין ונמצאת שמן, האם נטמא כדבר שלא נשמר ומדוע?	"המשמר דבר בטעות הוי שימור, לכן חשב ששומר יין ונמצא שמן הוי שימור.<p dir=""rtl"">נפלה מעפורת - ר' יונתן בן אלעזר אמר שטמאה שאין אדם משמר מה שביד חברו (והמגביה לא שמרה שתלה מזה שביקש ממנו ואינו יודע אם הוא טהור ש&quot;מ שאינו מקפיד).</p><p dir=""rtl"">נתחלפו לו בגדי שבת בחול - ר' יונתן בן עמרם טמא, דכלים של שבת שומרים אותם יותר.</p><p dir=""rtl"">ב' נשים - ר' אלעזר בר' צדוק טמא שכל אחת חוששת שחברתה אשת ע&quot;ה.</p>"	חגיגה כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 3 האם יש שמירה לטומאה למחצה, (מדבר המטמאה ולא הפוסלה)?	"כן. <p dir=""rtl"">מדתניא המשמר חבית של יין בחזקת של יין ונמצאת של שמן טהורה מלטמא ואסורה מלאכול וי&quot;ל כששמרה מדבר המטמאה ולא הפוסלה, וכן מצאנו בבריתא היתה דעתו על המגרפה ולא על הסל, הסל טמא והמגרפה טהורה, וצ&quot;ל הטעם שאין המגרפה מטמאה הפירות שהיה דעתו על דבר המטמאו ולא הפוסלו. </p>"	חגיגה כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 1 מי שהיו חמריו ופועליו טעונים טהורות האם טהרותיו טהורות או לא?	"אם לא טיהר אותם לכך - ודאי שטמאים שאין אדם משמר מה שביד חברו.<p dir=""rtl"">אם טיהרם לכך - מצדם אין חשש אלא יש לחשוש לע&quot;ה חברו שיגע, לכן אם בא להם דרך עקלתון אפ' הפליג מהם יותר ממיל טהרותיו טהורות, אבל אם אמר להם לכו ואני אבוא אחריכם סמכא דעתיהו וטהרותיו טמאות.</p>"	חגיגה כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 2 אלו י&quot;א (י) דברים מוזכר במשנה שהחמירו בקודש יותר מבתרומה?	"מטבילין כלים בתוך כלים בתרומה אבל לא בקודש. <p dir=""rtl"">אחוריים ותוך ובית הצביטה בתרומה אבל לא בקודש. </p><p dir=""rtl"">הנושא את המדרס לא ישא את הקדש. </p><p dir=""rtl"">בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש אבל לא לתרומה. </p><p dir=""rtl"">בקדש מתיר ומנגב ומטביל ואחר כך קושר ובתרומה קושר ואחר כך מטביל. </p><p dir=""rtl"">כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה. </p><p dir=""rtl"">הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה.</p><p dir=""rtl"">הרביעי בקדש פסול והשלישי בתרומה. </p><p dir=""rtl"">ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו חבירתה טהורה ובקדש מטביל שתיהן.</p><p dir=""rtl"">אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות בתרומה אבל לא בקדש. </p><p dir=""rtl"">האונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה.</p>"	חגיגה כ:		
